אתם יודעים שאני אוהבת קניות, נכון? ואל תגידו לישכולם אוהבים קניות, יש כאלה שאוהבים קניות וכאלה שקונים, וזה לא אותו דבר.
אז שתי בעיות יש עם קניות – ההוצאה הכספית כמובן והפגיעה בסביבה. אני מודה שעם המודעות שלי היום לנושאים של איכות הסביבה, אני לפעמים באמת שואלת את עצמי אם אני באמת צריכה את המוצר הזה וכמה הייצור והשינוע שלו פגעו בסביבה. וזה באמת מבאס לזרוק לזבל בגד או צעצוע אחרי לא הרבה זמן כי האיכות שלהם ממילא הייתה לא טובה, וככה סתם ייצרו וסתם יש עוד זבל וסתם בזבזנו כסף – בקיצור, רגשות אשמה לא נעימים במיוחד.
מה הפיתרון לאוהבת קניות כמוני? בגדול אני בהחלט מסתדרת עם רגשי האשמה הזה, אבל כשאני קונה יד שנייה אני מרגישה הרבה יותר טוב, למרות שזה לא יוצא לי הרבה. שבוע שעבר הייתי עם הילדה בשוק קח-תן שכונתי כזה שארגנו אצלנו, ולקחתי לה בובה חמודה ולי שרשרת חרוזים מאוד מיוחדת ושתינו היינו הכי מבסוטיות בעולם – היא ממה שיש לה ביד ואני ממה שיש לי ביד ושלא עלה כסף ולא הזיק לסביבה.
לאהוב קניות זה לא אומר שלא צריכים להיות מודעים להשלכות של זה – אמנם זה קצת מוריד את ההנאה לפעמים, אבל באמת שעדיף ככה. הרי בסוף אתם ממילא תקנו, לא? אז לפחות שיהיו לכם עוד כמה שניות של התלבטות בריאה.
המירוץ למליון 